אני נעה כפרי, תל-אביבית בהווה ונס-ציונית בעבר, אמא של הראל ובת הזוג של אלדר.

​

השאלה הראשונה שבדרך כלל שואלים אותי היא: "תמיד ידעת שאת רוצה ללכת לקורס טיס?". השניה היא: "איך מותר לך להראות את הפנים שלך?".

האמת היא, שלא חלמתי מעולם להיות נווטת. אבא גדעון, שהיה טייס, לקח אותי ואת אחיי הקטנים לכמה סיבובים בשמי הארץ עד גיל 9, אבל לא חשבתי על זה לעומק ברצינות.

התגייסתי בכלל לקורס כתבים צבאיים. אני אוהבת לכתוב (כבר הצצתם בבלוג?) ותמיד היתה לי חיבה מיוחדת למילים, אז ברגע שקיבלתי מכתב מ"במחנה" - הלכתי על זה בלי ספקות.

​

אהבה נוספת שלי היא ספורט. אני עוסקת בסוגים שונים שלו מאז שאני זוכרת את עצמי. זה התחיל בגיל שנתיים כשאמא ואבא רשמו אותי לחוג ג'ימבורי, בגיל 4 לניווט ספורטיבי, קצת כדורסל בדרך ואחריו 10 שנים בענף הכדוריד, אותן סיימתי כחלק מנבחרת ישראל וייצגתי את המדינה בשלל תחרויות בעולם.

הגיוס לקורס טיס לא אפשר לי להגיע ליותר מדי אימוני כדוריד קבוצתיים, אז התחלתי לרוץ. משם הדרך למרתון היתה קצרה ותוך כדי שאני לומדת לטיסות, כבר מצאתי את עצמי מזנקת לטריאתלון ראשון. התאהבתי בענף הזה - המשלב שחיה, רכיבה וריצה. ומאז אני לא מפספסת אף טריאתלון! התחרתי  ב-5 תחרויות חצי איש-ברזל, עשיתי קורס מדריכי טריאתלון והמטרה הבאה שלי היא תחרות איש ברזל מלא, אליה אני מתאמנת כיום.

​

כל יום ב-6:00 בבוקר אני עולה על טייץ ומאמנת טריאתלון בקבוצת GoldenTri. אז מחליפה לג'ינס וממשיכה לסטארט-אפ Ibex שם אני עובדת על פלטפורמה שמסייעת לרופאים פתולוגים באבחון סרטן באמצעות AI כמנהלת מוצר.

​

אם תכנסו לבלוג תגלו שאני אוהבת לטייל ולטרק בארץ ובעולם. חובבת גם גלישה - סקי וסנובורד בחורף ולצלול בקיץ. את התחביב האחרון תשאירו בינינו - כתבתי בעיקר בזמן התיכון מעל 50 ערכים בוויקיפדיה העברית - כרטיס ברכה, מברשת שיניים ועוד.

​

אחרי 12 שנים וחצי בחיל-האוויר סיימתי את פרק הטיסות בחיי - כעת מותר לי להיחשף ולספר את הסיפור שלי בשמי המלא ולא רק כ"סרן נ'". מאז אפילו הספקתי להתקדם לדרגת רב-סרן, בתפקיד קצינת תכנון מטרות בבור של חיל האוויר, אך שם כבר לא צריך לכנות אותי ״נ״.