אחרי שכתבתי על יפן עם תינוק בן חמישה חודשים , הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת חשוב. האוכל. הראל מוקסם מהראמן הראשון בטוקיו, ובצדק יפן היא לא מדינה שאוכלים בה כדי לשרוד את היום. יפן היא מדינה שנוסעים אליה כדי לאכול. יש שם מטבחים שלמים שבחיים לא שמעתם עליהם, מנות שלא ידעתם שקיימות, וסטנדרט שגורם לכם לחזור הביתה ולהסתכל על הצלחת שלכם אחרת. זה המקום לנסות דברים חדשים ומוזרים. ועוד דבר לפני שמתחילים: אין פה שמות של מסעדות ספציפיות. לא בגלל שלא היו מקומות מעולים, אלא בגלל שכמעט כל מסעדה

טוב, אז הגיע הזמן. מאי 2024 - הראל בן חמישה חודשים, ואנחנו מטיילים בפעם הראשונה כמשפחה של שלושה בחו״ל. היעד הנבחר - יפן. הפוסט הזה מגיע אליכם באיחור אופנתי, בחסות פרק הזמן בין עבודה לעבודה שבו אני מנצלת את הימים החופשיים שלי למחוק משימות מרשימת המטלות לפני שייגמר לי הזמן הפנוי. אם חיכיתם - סליחה. אם לא חיכיתם - הרווחתם טיול ליפן לקרוא מהממ"ד בזמן עוד מלחמה עם אירן בה הפוסט הזה נכתב. טיילנו הרבה, אלדר ואני. נפאל, ויאטנם, תאילנד, פרו, בוליביה, דרום אפריקה, אנגליה, איסלנד, איטלי

RUN THE VIEW

כזוג גרגרני אוכל בחלום, ואחרוני התיירים באי במציאות, מצאנו את עצמנו במשך כחודש בקו-פה-נגן. בין חוף לחוף, אנחנו פה בשבילכם כדי לבדוק את ההיצע הקולינרי באי התאילנדי הקטן, יחד עם תינוק מתוק ששמח לטעום כל סוג של מאכל על פני כל יבשת. הייתי בטוחה שחודש באי תאילנדי קטן עם תינוק זה בעיקר חוף, חיתולים, וחזרה על פאד תאי מאותו דוכן עד שנמאס. ביומיים הראשונים באמת אכלנו כמו תיירים מבולבלים - אלדר הסתובב עם הראל מיוזע בעגלה בחיפוש אחרי קפה בשבע בבוקר, ואני תוך כדי ריצה על מסילה עם גוגל מא