Blow Horn

בהודו 29 מחוזות, 23 שפות רשמיות וסך הכל 191 שפות ודיאלקטים. למעשה, בשלוש המדינות הדרומיות ביותר לא דוברים כלל את שפת ההינדי. איך הם מדברים ביניהם? בתנועות ידיים, מילים משותפות או באנגלית! אני מופתעת בכל פעם לטובה כמה אנגלית שגורה כאן אצל המקומיים. עוד אני מופתעת לטובה משלטי ה”אסור לעשן כאן” בכל מסעדה וגם סתם כך ברחובות ראשיים. ואכן ראיתי מעט מאוד הודים מעשנים (לפחות סיגריות), הם מעדיפים ללעוס טבק לעיסה ולירוק אותו לכל עבר.

את שבת בילינו בנסיעה מפותלת בכבישים צרים ומשובשים של 9 שעות וחצי, כולל עצירה לארוחת בוקר, עצירת טבילה בנהר, עצירת תפילה במקדש לאל התחבורה שמגן על הנוסעים בכביש מפני תאונות, עצירת משטרה ועצירת הוצאת כסף בכספומט.

על חלקה האחורי של כל משאית, אוטובוס וטרנזיט כתוב ומקושט בקפידה: “Blow Horn” או “Horn Please”, בתוספת איחולים נוספים לנהג לעיתים.

NEW DELHI – APRIL 24, 2013: Truck drivers say the pro-honking signs help prevent accidents, especially while passing. Pictured, a truck at a truck depot in north Delhi. CREDIT: Margherita Stancati/The Wall Street Journal

ואכן כך! מצופה מכל נהג שמתכנן לעקוף, עוקף, נכנס לפניה או סתם שורה עליו הרוח – לצפור. אירוע שקורה מדי כמה דקות בנסיעה סטנדרטית בכבישים המשובשים והמתפתלים עד אין קץ ורוחבם מותאם לרכב אחד וחצי, במקרה הטוב. שיטת

יעדה הסופי של הנסיעה שלנו הוא הכפר Naggar שבעמק קולו, שם גם נבלה את הלילה בבית עץ חדש שמעוצב טבעי ואופייני למקום. את הבתים שלהם נקיים בצורה מעוררת קנאה, בעיקר לקראת הפסח. לא משנה באיזה פחון מט לנפול מטר על מטר מתגוררת משפחה הודית, הבית יהיה מצוחצח למשעי, כולל רחבת הבטון המסכנה מחוצה לו, שיכולה לגבול בכביש רועש או אתר זבל – חלקתם הצנועה תנוקה בכל יום עם מטאטא זרדים עד פירור הצ’פאטי האחרון.

גילוי מפתיע להיום, שאינו קשור כשהוא זה להודו, לאסיה או למזרח –

מקור דמות האוואטר!

עלינו לגבעה מעל העיר Shimla. פסל עצום בדמות אל-הקוף ניצב שם בגובה 33 מטר. הפסל האדמדם העצום נבנה לפני שנתיים ומשקיף על העיר. הוא מחזיק בידו שרביט שבקצהו דלעת, כמו של רפיקי במלך האריות, ועל זנב מתרוצצים ומשחקים קופי מקק קטנים שמצאו במקום גן משחקים נהדר. גם גניבת טלפונים, צעיפים ומשקפי שמש מהעוברים והשבים הם מוצאים כמשחק נהדר. ליד הפסל מקדש לאל-הקוף, הלא הוא Hanuman. במקדש, לאחר שחלצת את הנעליים, ניתן לשאת תפילה, לסמן טיקה כתומה על המצח ולאכול בוטנים לבנים עגולים כמו שאוהב אל-הקוף.

על הקירות תלויים ציורים ופסלים בהם מככב אדון קופיקו בפוזות מחמיאות שונות. נדהמתי לגלות, שברבים מהפסלים, הוא צבוע בכחול, וזנבו הארוך המורם אל-על משווה לו מראה של לא אחר מ-אוואטר!

ישנם סמלים מערביים ידועים כמו צלב הקרס ומגן הדוד שמקורם במזרח. אני חושבת שמצאנו עוד סמל כזה – דמות האוואטר.