Buenos días, Bolivia
- Noa Cafri
- 31 באוג׳ 2017
- זמן קריאה 2 דקות
כמעט לכל הבוליביאנים יש שני שמות משפחה. אתמול גיליתי את הסיבה לכך. הגילוי ארע באמצע ארוחת ערב עם גבריאלה, 24, בחורה מקומית מהעיר האקס-בירה של בוליביה,סוקרה (Sucre). כפי שנהוג בבוליביה, גבריאלה פלורס-טורס קיבלה את שם המשפחה הראשון מאבא (פלורס) ואת שם המשפחה השני מאמא (טורס). כשגבריאלה תיתחתן, אם ירצה השם או ישו או אבא שלה, לבעלה יהיו שני שמות משפחה שונים לחלוטין שקיבל מאביו ואימו. “מה תכתבו על השלט בכניסה?”, שאלתי. גבריאלה צחקה. אולי לא הבינה את השאלה כי לא היה לי מושג איך אומרים שלט בספרדית הצולעת שלי. השעה היתה כבר אחרי 23:00 בלילה, ותפוחי האדמה הממולאים שהזמנו טרם הגיעו.

לבוליביאנים מנהגי אכילה משונים ביותר.
הם אוכלים רק ארוחת בוקר ב-8:00 וארוחת צהריים ב-12:30 לפני שהם פורשים לסיאסטה, ללא ארוחת ערב. אם כן יאכלו משהו קטן בערב, זה יקרה ב-22:00 בלילה. גם במזרח ההודים והנפאלים אוכלים שתי ארוחות, נזכרתי, אבל לפחות הם פורסים אותם בצורה יותר הגיונית לאורך היום – ארוחת בוקר מאוחרת ב-10:00-11:00 וארוחת צהריים מאוחרת ב-15:00-16:00. חזרה לשמות המשפחה – כל אחד מההורים יוריש לילדיו שם משפחה אחד, את השם של אביו. כך שלילד גם כן יהיו שני שמות משפחה. הראשון של אביו שמגיע מאבא של אביו, והשני של אימו שמגיע מאביה של אימו. אם הבן יתום מאחד מההורים, הוא ישאל רק שם משפחה אחד. אם משפחה מתפרקת והאב עוזב בקטע לא נעים עם סקנדלים ונתק וכל המהומה, הוא יקח את שם המשפחה מילדיו ובכך בעצם לא יכיר בהם כילדיו.
הג’ונגל

בתמונה עצים ענקיים ומרשימים שגובהם מעל 15 מטר. הם גדלים בסנטימטר אחד או שלושה בשנה, תלוי בסוג (יש שניים). אלו הם עצי הfern הייחודיים מ’יער העננים’ בג’ונגלים של פארק Amboro. הפארק סמוך לכפר הפסטורלי סאמאיפטה (Samaipata) בחלק המזרחי-מרכזי של בוליביה. מסתבר שהפארק הזה הוא מקום בו נפגשים שלושה סוגי אקלים שונים מה שיוצר תופעה של עננים: מזג אוויר טרופי, לחות מג’ונגל האמזונס ורוחות מהרי האנדים. לעצים הללו שורשים קצרים מאוד, כך שהם נוטים ליפול ולהישבר לעיתים תכופות. הדבר לא מפריע להם להמשיך ולצמוח גם במצב מאוזן! ראיתי בפארק גם מיני צמחים שמשמשים את המקומיים לכל מיני שימושים רפואיים או קולינריים וגם hamming bird ושני קונדורים (הציפור הלאומית של בוליביה). הפטריות הגדלות על העצים בעלות צבעים אדומים, סגולים ולבנים, כנראה בשל האוויר הנקי שלא מזהם את קליפות העצים ומאפשר להן לשמור על צבע ייחודי.
בכפר סאמיאפטה הספקתי לבקר ב-El fuerte (בספרדית “המבצר”), אתר ארכאולוגי שהוכרז כאתר מורשת עולמי ע”י אונסק”ו ושימש כמבצר בתקופת האינקה והפרה-אינקה. גיליתי מה פירוש המילה קצ’ווה (Quechua) – מי יודע? הראשון שעונה (בלי גוגל!) זוכה בעוגיית אלפחור טריה ממולאת דולצ’ה דה לצ’ה.
Comments