מכתש מרגוה

לרגל פתיחת סניף דקתלון הראשון בישראל, נסעתי לאזור כפרי מרוחק (דווקא לא ראשון לציון) בו מדברים אך ורק בשפת הקצ’ווה.

לא “כמה זה חמישה בגדי ים? ותביא גם סנפירים לילד”

אלא קצ’ווה של ממש, שפתו של עם האינקה הקדום. שפה בה Imaynalla זה hello.

מכתש מרגוה נמצא כשעה נסיעה מהעיר סוקרה שבבוליביה.

במרכז המכתש, שהיקפו 8 ק”מ, יושב לו הכפר בעל אותו השם.

במרכז המכתש גבעה חדה שהנה שריד ללוע הר הגעש שיצר את המכתש, על פי אחת הסברות. בפסגת הגבעה המרשימה קיים בית הקברות של המקום שנחשב קדוש והוא הוקם במקום

הכי קרוב לשמים.

זקני מרגוה מדברים בשפת הקצ’ווה העתיקה בלבד. הצעירים יותר יודעים גם ספרדית ותו לא. מדהים איך מתאפשר במקום כה שכוח אל שימור שפה של עם קדום. שם המכתש עצמו הנו בקצ’ווה Marawa. קשה למקומיים לבטא את ה-ג שלא קיימת בקצ’ווה, כך שלמעשה הם מכנים את המקום מארוה.

מאר – ים

א(ג)וה – מים, אקווה

ים של מים. קצת קשה לדמיין באמצע החורף הצחיח שהמכתש היה מוצף במים, אבל כך היה.

יש בכפר 40 משפחות, לדברי המדריכה. אני מתקשה להאמין מאיר וראיתי אולי 10 בתים. יש אפילו בית ספר יסודי ותיכון שמשרת גם את כפרי הסביבה, שמונים 8 משפחות או 12. הבתים כל כך רחוקים ומבודדים אחד מהשני. כל אחד על צלע הר אחרת כשבאמצע עובר מפל, כך שזה הזוי לכנות אותם באותו שם תחת אותו גג.

קוטרו של מכתש מרגוה 8 ק”מ וקוטר שרשרת ההרים שמקיפה אותו היא 18 ק”מ. ערב הצבעים של הקרקע האדומה שמגלה מצוקים בצבע תכלת מדי פעם, יחד עם השדות הירוקים והצהובים יוצר מחזה צבעוני שמשתלב יפה עם השקיעה שמלטפת את קירות המכתש. חלק מההרים שחורים מלבה וולקנית ולעיתים אבני קוורץ מפוזרות. חלק מהאבנים חלולות וניתן ממש לנגן עליהן ויוצא צליל נעים. אזור מאוד מעניין, גם גאולוגית.

שם הבקתה שבה אנו מתארחים הנו wasi. בקצ’ווה זה הוסטל

אין מים זורמים. היום אין מים בכלל. אין וויפי, אין בכלל קליטה סלולרית. אין מסעדות או חנויות. יש כביש כורכר לא סלול, וגם הוא חדש. הם יודעים איך לחיות את החיים האמיתיים 🙂

 אין מים זורמים אבל יש חתול וטקסטיל קצ’ווה אורגינל

עקבות טי-רקס צעיר

ביום השני לפתע כך משום מקום צצו להם עקבות של שלושה דינוזאורים מסוגים שונים. בלי שומר שמבקש תשלום הכניסה לשמורה, בלי קיר שחוצץ בינך לבין העקבות, בלי אזהרה שהקיר עשוי להתפורר ואסור לגעת. הכל מותר.

אפשר אף להלך על העקבות שגילן מוערך ב-65-70 מליון שנה על ידי ארכאולוגים שחקרו את המקום.

עקבות טי-רקס צעיר ואני

 עקבות דינוזאורים צמחוניים עם צוואר ארוך

עקבות דינוזאורים קטנים דמויי צב עם בטן ומברשת על הזנב

לא האמנתי לכך שאלו אכן עקבות דינוזאור אמיתיות. אבל קשה להתעלם משובל הצעדים המפואר, חריצי האצבעות הברורים והקביעה הארכאולוגית.

אני מטיילת עם שוויצרית, גרמני ושלושה צרפתים. לא ראינו עוד אף מטייל ולו אחד במשך שלושה ימים.

הצרפתים עושים טיול של שנה מסביב לעולם. יש חוק מדינה שכזה בצרפת, בכל חמש שנים, בהן אתה עובד יותר משלוש שנים ברצף באותו מקום עבודה, אתה יכול לבקש לקחת בין חצי שנה לשנה של חופשה ללא תשלום – ‘סבטיק’. כשאתה חוזר מקום העבודה מובטח לך. לכל בעל עסק מותר לסרב עד פעמיים לבקשתך, ולא מאותה הסיבה.

לעבוד בצרפת זה פשוט מדהים! סה מניפיק! ולא דיברתי על חמשת שבועות החופש שמגיעים להם בשנה בלי קשר… או על סקי, בגטים, קרואסונים ופונדו גבינות.

#Sucre #Quechua #trex #MaraguaCrater #hikes #Bolivia #dinasors