קילוטואה לופ

זה לא ששיקגו מכוערת כמו שפשוט נמאס לי מערים עצומות, מסריחות ומרעישות. שמחתי לעזוב מאחור את העיר האפורה ולנחות בין הרים מוריקים, נחלים קרירים ומינים אנדמיים באקוודור.

לפני שמתחילים לטפס גבוה צריך להרגיל את הגוף לגובה ולגרום לו לייצר עוד כדוריות דם אדומות כדי להצליח לשרוד את ההליכות ולכן יצאתי לשלושה ימי טרק לאגם הקילוטואה. הטרק מתחיל מגובה 2,800 מטר ומגיע עד 4,600 מ כך שהוא מצוין להתחלת התאקלמות.

הזמנתי לילה בהוסטל המבוקש ביותר בתקווה למצוא שותפים לטיול, אך

הגעתי ל’דורם’ הריק בן 9 המיטות.

אחרי שכבר ויתרתי על ארוחת הערב והתבאסתי שאני עומדת לצאת לבד לטיול, הגיעו לחדר הריק בעליית הגג שתי בנות שמתכוונות גם הן לצאת לטרק מחר. יש! מצאתי שותפות!

אז יש את אסתר ההולנדית, שלמרות שמה היהודי היא ממשפחה פרוטסטנטית והסיבה שאני יודעת את הפרט הזה וגם את הפרטים על כך שהיא רכשה בית לפני חודשיים, היא אוהבת תכלת והיא עשתה חמש שנים תיכון (מתוך שש) – היא – שהיא לא סותמת את הפה לרגע. זאת ועוד, היא מדווחת על כל מחשבה שחולפת לה בראש וגם מחפשת אישור מהסביבה על היות המחשבה הזו לגיטימית. סטייל גיל שש, רק שהיא מורה של ילדים בגיל זה.

והיא גם נראית כמו מיס פיגי.

מאחורי אסתר מציצה אנה-לואיז האירית. אדריכלית שדופה ושקופה. מדברת מעט, בשקט ומהר מדי. עברה לניו יורק עם חבר שלה לפני שנתיים וחצי והם נפרדו לאחר ארבע שנות חברות. זה והעובדה שנגמרה לה הוויזה האמריקאית זרקו אותה לטיול ארוך בדרום אמריקה.

הטרק יפהפה והנופים משמשים מתחרים ראויים להרי האנשים המיוחדים בפרו ואף להרים בצפון הודו או בשיפולי האוורסט.

לא קל למצוא בדרום אמריקה טרק שניתן לצאת אליו בקלות ללא מדריך. ואחרי שנמצא כזה – טרק שלא צריך לסחוב עבורו תיק מלא אוהלים, שק”שים ומזון לכל ימי הטרק.

זה סוג הטיול האהוב עליי – טרק שאפשר לצאת אליו עם תיק גב קטן מאחר וניתן לישון ולאכול בהוסטלים בדרך, כך שלמעשה לא צריך לסחוב כלום על הגב.

Jacuzzi at Isinlivi

עם סיום יום הליכה מפרך שכלל ירידה מהאוטובוס במקום הלא נכון באמצע שום מקום, הובלת שתי בנות חסרות כל ידע בניווט לעבר מסלול מאולתר וחציית גשר עץ רעוע ביותר, הגיע הטיפוס התלול האחרון, ובסופו הגענו להוסטל בעיירה שכוחת האל איסינליבי שבמחוז לטקונגה. העיירה השוממת כוללת רחוב אחד, מכולת סגורה, שש משפחות ושני הוסטלים. ברגע הכניסה להוסטל קיבלנו הוראה למהר ראפידו ראפידו! להשאיר את התיקים והנעליים בכניסה, מאחר ושיעור היוגה בדיוק התחיל.

ביציאה משיעור היוגה דחקו בנו להזדרז להגיע למתחם הספא שנסגר בעוד 40 דקות. ואת דלת הסאונה הרטובה פתח גבר הולנדי חסון שהודיע לנו שהגיע הזמן לצאת מהאדים ולחזור לבגדים המלוכלכים כי ארוחת הערב בת שלוש המנות מוגשת מיד.

הולנדית, אירית וישראלית יצאו לטיול

בחיים לא הייתי בטרק עם כאלו תנאים. אני תמיד שוהה בחדרים המשותפים (dorms). כמה שיותר אנשים ישנים בחדר = כמה שפחות כסף. איפה הג’קוזי היה בכפור הלילה הנפאלי בדרך לאוורסט?!

באותו לילה, לאחר ארוחת הערב (וקינוח!) ישנתי על מזרון על הרצפה עם עוד 7 אנשים – עייפה, שבעה ומאושרת.