רכבת עתיקה לאן את ממשיכה עכשיו?

KSL – Kalka-Shimla Railway

רכבת שמתפתלת ועולה מעלה אל תוכי ההימלאיה ההודית מ-1906 ברצף עד היום. 101 מנהרות חצובות בהרים, הארוכה שבהן מגיעה לאורך של מעל לקילומטר (ומדובר במערכת פסים ענתיקה מתחילת המאה הקודמת, כן?). הבריטים לימדו כאן את ההודים איך בונים מסילת רכבת ועשו ניסויים בשטח. מסיבה זו ובטח תרומה קטנה של הטופוגרפיה הבלתי אפשרית, הפסים צרים מכדי רוחב פסים סטנדרטי שאנחנו שנקבע על ידי כירכרה עם סוסים. רכבת צעצוע אדומה-צהובה, עם ספסלים צפופים שמתאימים לישבנים במידות ילדים ורגליים באורך גמדים.

מערכת פסים חד סיטרית באורך 96 קילומטרים לכל כיוון. בכל רגע נתון רק רכבת אחת יכולה לנסוע לאחד הכיוונים וישנו עיגול נחושת שמחזיק תמיד נהג הרכבת שכעת על המסילה, והוא עובר לרכבת הבאה בתום חמש שעות הנסיעה. Indian time.

חם בקרון. גפיים מציצות מכל חלון, פרצופים מחפשים משב רוח קל להפיג את החום והלחות ששורים בפנים. איש עם דגל ירוק מנופף בחלון הקרון הראשון ואחד אחר דרך האחרון לסמן שהשטח נקי ואפשר להמשיך. גם בכל מעבר כביש כמעט מסתובב אחראי עם דגלים. בכל עצירה קטנה יורדים ילדים (וגם כמה מבוגרים) לשחק וכאשר הרכבת ממשיכה בנסיעתה הם רצים לעלות עליה תוך כדי האצה. השמים מתחילים להתקדר והמספרים המורים על הגובה בכל תחנה מאמירים.

בגובה 1,800 מטר מתחיל להכות ברד על גג קרון הפח. טח טח טח. כל כדור ברד עצום בקוטר של מעל לסנטימטר. דמיינו הופעה של מיומנה עם להקת חימום גרועה במיוחד שמכה בתופים בעוצמה באופן אקראי לחלוטין.